פרמהלייף בע"מ ואח' נ' קרד-גרד השרדות מדעית בע"מ

החלטה

בפניי בקשה של התובעים לחתימה על שתי פסיקתות. פסיקתה אחת עניינה פסק הדין החלקי מיום 27.11.2006 (להלן: "פסק הדין החלקי"), ופסיקתה שניה עניינה בפסק הדין הסופי מיום 18.7.2011 (להלן: "פסק הדין הסופי").

לאחר שעיינתי בשלל כתבי הטענות שעניינם הפסיקתות שבמחלוקת, באתי לכלל מסקנות כדלקמן.

ראשית לכל, אין כל מניעה לחתום על שתי פסיקתות נפרדות, ובלבד שאין בהן כפל חיובים. שאלת סיווגו של פסק הדין החלקי כ"החלטה אחרת" אם לאו, אינה מעלה או מורידה שכן אין עסקינן בשאלה כיצד ניתן לערער על פסק הדין החלקי.

הפסיקתה שעניינה פסק הדין החלקי

סכומי הקרן הנקובים בפסיקתה עולים בקנה אחד עם פסק הדין החלקי, אך באשר למנגנון השערוך הנקוב בפסיקתה לגבי ס"ק א' ו- ג' (החיובים של 765,000 דולר ו- 2,390 דולר), ישנה אי התאמה בין האמור בע' 19 לפסק הדין החלקי, לפיו החוב ישא ריבית ליבור בצירוף 1% החל מיום 25.3.1997 ומיום 29.4.1998, בהתאמה, עד ליום הגשת התביעה, לבין מנגנון השערוך האמור בע' 19 לפסק הדין הסופי, לפיו החיוב בריבית יהיה החל ממועד הגשת התביעה. הואיל ובפסק הדין הסופי אוזכר החיוב הכספי שהוטל בפסק הדין החלקי, לא ברור כיצד יש לשערך את הסכומים הנקובים בפסק הדין החלקי- האם לפי המנגנון שנקבע בפסק הדין החלקי או שמא לפי המנגנון שנקבע בפסק הדין הסופי.

התובעת רשאית לפנות בבקשת הבהרה למותב שנתן את פסקי הדין.

הפסיקתה שעניינה פסק הדין הסופי

יש ממש בטענת הנתבעת לפיה סעיף ה' לפסיקתה אינו עולה בקנה אחד עם פסק הדין הסופי. בע' 19 לפסק הדין הסופי נקבע כי הפרשי ההצמדה והריבית יחושבו החל מיום 7.6.2000, כאשר הריבית היא ריבית ליבור בתוספת 1%. התובעת הסכימה הלכה למעשה עם טענה זו, והגישה במצורף לתשובתה מיום 26.9.2011 נוסח מתוקן של הפסיקתה. נוסח מתוקן זה עולה בקנה אחד עם פסק הדין הסופי והוא נחתם כעת.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ב, 24 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו